L’infinitif des verbes (שם הפועל של הפעלים)
L’infinitif des verbes (שם הפועל של הפעלים) הוא צורת הפועל שאינה מוטה. דוגמאות: manger, finir, prendre.
בדקדוק הצרפתי, שם הפועל הוא הצורה הבלתי־מוטה של הפועל, שאינה תלויה בגוף, בזמן או במצב. הוא יכול לתפקד כשם עצם, כמ complemento או כגרעין של צירוף פועלי. שמות הפועל בצרפתית מסתיימים בדרך כלל ב־er‑, ir‑, או re‑, עם כמה צורות בלתי־סדירות. לצורה זו תפקיד מרכזי בתחביר (פעלי עזר, צירופים פריפרסטיים, משלימי פועל וכו').
1. l’infinitif comme sujet שם הפועל משמש כנושא ומביע פעולה באופן כללי. דוגמה: Voyager ouvre l’esprit.
2. l’infinitif complément d’un verbe יש פעלים הדורשים שם פועל כדי להשלים את משמעותם. דוגמה: Il aime lire.
3. l’infinitif après une préposition לאחר מילת יחס (sans, pour, avant de, après…) משתמשים תמיד בשם הפועל. דוגמה: Il part sans prévenir.
4. l’infinitif de but שם הפועל מבטא את המטרה או הכוונה של פעולה. דוגמה: Il étudie pour réussir.
5. l’infinitif passé צורה זו מבטאת פעולה שהתרחשה לפני פעולה אחרת. דוגמה: Avoir terminé le travail lui a fait plaisir.
6. l’infinitif nominal שם הפועל מתפקד כשם עצם ומציין פעולה באופן מופשט. דוגמה: Le savoir aide à comprendre le monde.
Elle préfère attendre ici.
Nous voulons partir tôt demain.
Il hésite à répondre.
Dormir suffisamment est important.
Ils ont oublié de fermer la porte.
Je suis content d’avoir fini ce projet.
Lire chaque jour améliore le vocabulaire.
Il travaille pour gagner sa vie.
רוצה לתרגל עם מורה?
להבין את הכלל זה דבר אחד. להשתמש בו באופן טבעי בדיבור — זה כבר משהו אחר 😊
אני מציע לך שיעור ניסיון חינם של 30 דקות.